דף הבית
יהודי קוקז דברו בעבר בלשון הקודש ועסקו בתורה בשפה מתובלות מילים עבריות שנשאבו מהמקורות השתרשו בה: מילים עבריות,בבליות, פרסיות, טורקיות, מוסלמיות וכל אלה כתוצאה מגליות וכיבושים שאירעו בימי גלותם רבת השנים; ובנוסף נקלטו בשפתם מילים ומשפטים נוספים מקרב אותם העממים שבקרבם ישבו. בקוקז מדברים בלשונות ובלהגים שונים ורבים, לא כל חבל או אזור מבין את משנהו, עובדה נכונה היא שהיהודים מדברים גם בלשונות העמים והלאומים אשר הם יושבים בקרבם, ר' יעקב יצחקי רבה של יהודי קוקז 1907-1840, מציין: "עם שאר האומות אנו מדברים בלשונם". בשנת 1892 פרסם פרופסור מילר חומר על לשון הטאטית בפרסום הזה נעזר ע"י הסטודנט היהודי מקוקז: אליהו אנוסימוב שמסר לו חומר רב ערך מילר מדגיש: בשפה הטאטית יהודית שונה משאר השפות המוסלמיות. אנו למדים ששפתם של יהודי קוקז היא שפה טאטית יהודית, זהו ניב פרסי שהפך ברבות השנים לשפתם המדוברת,מקורו של המילה טאט נמצא בצפון איראן- חי שבט אירני בשם "בואו-טאט" שוכן באזור אזרביג'אן.במילון טורקי ערבי ממצרים משנת 1313 מתרגמים את המילה טאט בפשטות: "פלח" "עובד אדמה" "הנודדים" "אמונה אחרת" אלה משפטים שחוברו היטב ליהודי קוקז. בנוסף יש להדגיש שהמלך אינשירואן הפרסי בשנים 530-579 לספירה בנה בקוקז כ-360 מבצרים והושיב בהם חיילים ואזרחים יהודיים שהובאו מפרס וזאת סיבה ידועה להשפעה של השפה הפרסית יהודית שכללה גם מקורות עבריים ועל ההשלכות של יהודי קוק. אפשר ליחס את הכתב "כאט-באגדאדי" דבר המעיד על הקשר הקודם עם יהודי בבל, ובמאות האחרונים היינו עדים ביבוא הרבנים משם לקוקז. השפה הטאטית יהודית מובנת ליהודים בלבד היא ייחודית כי נקלטו בה מילים עבריות עתיקות. יהודי קוקז הוגלו לחבל ארץ זה משנת 732 לפני הספירה ע"י שלמאנאצר ובמקורות בספר עזרא הם מוזכרים "כי שלח להביאם מכספא-המקום". משנת 460 לפני הספירה נטבעו הדבר שעם הגלייתם שפתם המדוברת הייתה העברית והארמית, ואת לשון הקודש טיפחו לפולחנם. השפה עוסקת בכל שטחי החיים ובעיקר תוך עדתי הניב שבשימושם של היהודים נקרא ניב "יהודי" או כמו שמכנים יהודי קוקז "ג'והורי" שמשמעותו-יהודי משום ההשפעה היהודית הרבה. שפת ה-ג' והורי שמרה על ייחודם דבר שגרם והשפיע לאי טמיעה בין הגויים היו אומנם מקרי התאסלמות בכוח נשק אך הכפייה לא הצליחה לזמן רב כי שפתם הכלה שורשים ורוחניות משפת הקודש וזה המניע ששימר אותם לאורך הגלות רבת השנים, וכמעט תמיד חזרו למקורותיהן היהודים. בשפה הטאטית ג' והורית צמחו לעיתים מילים ומשפטים חדשים שבטאו את צורכיהם בכל שטחי החיים, השפה הייתה פתוחה להשפעות הסביבה ויחד עם זאת תרמה גם לסביבה. בשפה ג' והורי שלושה ניבים: ניב מוסלמי, ניב ארמני, וחשוב ביותר ניב יהודי, המיוחד במילותיו מהמקורות. יהודי קוקז הם מהיחידים ששומרים על הלשון והכתב, שוני זה ניתק אותם מהסביבה מבחינה רוחנית. מהשפה ינקו את הערגה והכמיהה לעליה לארץ האבות. הרב ר' יעקב יצחקי היה רב הסמכא הדגול ביותר להנחלת השפה, כפי שאנו למדים מהמלון החשוב שחיבר בשפת הטאטית ג' והורית. בג'והורי למדו בתלמודי תורה וישיבות, בשפה זו נכתבו מכתבים, שירים, ספרים ועיתונים.בתחילת הכל נכתב בכתב כאט-באגדאדי שדמה מאוד לכתב רש"י וכאמור ייחודי לעדה הזאת. הסובייטים ניסו להטמיע את השפה והתרבות העברית העשירה של יהודי קוקז לתוך התרבות הדלה של התושבים המקומיים הנחותים, כוונתם הייתה לעקור כל קשר עם השורשים היהודיים אך לעומת הכפייה של השלטונות כדי לאזכר שישנם חוקרים הסבורים שחלק מכלל הטאטאים מבני המקום מוצאם מהשבט היהודי שנאלץ בתקופות שונות להמר את דתם בכוח הנשק,ומעט ממנהגים ששרדו מוכחים את השייכות לעם היהודי. גם הלהגים בקרב העדה שונים –להג צפוני, מרכזי ודרומי. קובה, דרבנד שירוואן ועוד... למרות זאת בביתם דיברו בג'והורי שהייתה שפת אמם. בטאטית השתמשו פשוטי העם המשכילים כתבו בעברית וכל שנה מכתיבה את אותותיה. בשנים 1922-1925יש פעילות להנחלת ה-א'-ב' הלטיני ולהיאחזותה בקרב היהודים ההרריים ולא תמיד הצליחה. הקומוניסטים אנשי השלטון הגבירו את הלחץ וההתגברות. השנים 1915-1916 היו שנים פוריות ואז הלחצים היו קטנים יחסית ולכן יצא לאור עיתונות בשפה הטאטית יהודית "הד-הרים" "איילת-השחר" ובשנת 1922 "כרסך" עיתונים אלו החזיקו מעמד קצר בלבד. בתמיכת השלטונות תורגמו ספרים,עיתונים ומאמרים מרוסית לטאטית להדרת השפה הרוסית והנחלתה. בשנת 1927 נכתבו ספרי לימוד ותפילה ותרגומם לשפה הטאטית. בשנת 1929 איסורו להשתמש בשפה הטאטית יהודית אפילו תרגומים נאסרו, ולכן השפה טאטית ג' והורית נדחקה לקרן זווית. בשנת 1935 הפרסומים היו חסרי תוכן יהודי ומכאן והילך הכל תעלומתי סובייטי טהור, אבל גם כאן נתנה הרשות לפרסם בשפה היהודית טאטיתיי חומר להאדרת השלטון הסובייטי והברירה הייתה לקרוא חומר מתורגם או חומר מקורי. בשפה הרוסית העדיפו יהודינו את המקור הרוסי והיום עם עליית רבבות מאחינו יהודי קוקז לארץ האבות והשתרשותם העמוקה בארץ בכל המקצועות והשפה העברית שגורה בפי כולם כמעט. ועיקר העיקרים השפה הטאטית הג'והורית היא נחלת הקשישים ולצערנו הצעירים לא משתמשים בה ואני רוצה להזכיר להם ולנו שהשפה היא ההיסטוריה ומחויבים אנו לשמרה. 
דברים אלו נאמרו בהרצאה בירושלים 25.12.00 משה יוסיפוב.

פעילות בעמותה

חדשות עמותת קש"ב

לקט מגלריה

מאמרים אחרונים שפורסמו

האתר הוקם על ידי פיקאס בניית אתרים, עיצוב אתרים, קידום אתרים