כותבים עלינו

דנ"א של יהודי קווקז: מחקר ששופך אור על העדה הקווקזית

 

ביקור שהחל בגלל מחקר מפתיע, הטוען כי היהודים ההרריים, הקווקזים, הם העדה הכי יהודית שיש, הפך למפגש פילוסופי בצל דושפרה וריבת חבושים. שרון בועז (בואזוב), קבלן, תושב אור עקיבא ובן העדה הקווקזים, גילה יום אחד מחקר מקיף, שנעשה ע"י המעבדה המולקולארית במרכז רמב"ם, עם אחד הגניאלוגים, (חוקר יוחסין), ד"ר אנטולי קליוסוב. דגימות דנ"א נאספו מיהודים לא אשכנזים, בארץ ובעולם ונתגלה כי העדה הקווקזית היא הכי יהודית. 

מהמחקר אנו למדים כי היהודים ההרריים (הקווקזים), הם העדה הכי יהודית שיש וזה שם סוף פסוק לספקולציות לגבי מוצאם של היהודים ההרריים. בנוסף לזה, זו העדה הכי "נקייה" מבחינה גניאולוגית (חֵקֶר יֻחֲסִין, המילה גנאלוגיה לקוחה מיוונית - genum גזע, או משפחה, לוגוס - תורה. ח.פ.)". אומר שרון בועז. 

"כ- 58% מיהודי ההרים, הם צאצאים לאם קדמונית מאזור המזרח-התיכון. אצל 58% מהיהודים ההרריים, נמצא הפנוטיפ (גן) הלבנטיני, j2b . תוצאות הומוגניות כאלה יש רק לבדווים בנגב. במחקר נבדקו קהילות יהודי ההרים של באקו- בירת רפובליקת אזרבייג’ן, ג’ובה - עיר בסודאן וישראל ולכולם נמצאה אותה חתימה גנטית שמשותפת לרוב יהודי קווקז. בנוסף, לפי בדיקות דנ"א שנעשו מעצמותיהם של הפניקים\כנענים מלבנון, נמצא אותו הפנוטיפ שנושאים היהודים ההררים, רק עם מוטציה שונה."

"אפשר ללכת רחוק יותר ולומר שלפי מה שידוע לנו, שבטי ישראל הצפוניים היו מאוד קרובים לפניקים, גם מבחינת קשרי משפחה בין העמים, שהרי השפה הפניקית הייתה זהה לשפה העברית. שבטי ישראל גורשו מארצם ע"י מלכי אשור לפני 2600 שנה, לערי מדי (דרום מזרח קווקז), לעבר נהר גוזן וסמבטיון. ע"פ המקורות התלמודיים, שבטי ישראל הוגלו מעבר לנהר הסמבטיון, שם נמצאים הרי החושך (הרי קווקז), ומעבר להם, יושבים להם בבטחה אחינו, בני עשרת השבטים הגולים".

שאלתי את עצמי מה זה אומר ונסעתי אל הוריו של שרון, אריאל ומרי בואזוב. יחד עם אחותו לינדה, הם מקבלים את פני בביתם הצנוע בשכ’ קנדי באור עקיבא. הפשטות והחום ניכרים בכל פינה ואני מוזמן לאחר כבוד, לסלון הבית. על השולחן ממתינים מיטב המטעמים, בצירוף תה מתוק, שהרבה זמן לא שתיתי כמוהו. מרי ולינדה מפצירות בי לאכול כי לטענתן אני רזה מדי וככה לא אמצא כלה. אני מתענג על טעמו של הג’ינג’ר המסוכר, שהן מכנות המרציפן של הטבע, ריבת חבושים ביתית וסופגניות אליפטיות מלוחות, המכילות בשר או תפוחי אדמה. מושלם.

מי שמושך את תשומת ליבי לאורך כל הערב הוא האב אריאל, שנראה כאדם פשוט, אך מאחורי שפתו העשירה ומילותיו, מסתתר פילוסוף אמיתי. את זה אני מגלה כשהוא שואל אותי מה גורם לי אושר? כאשר אני מפשפש בחוט מחשבתי וחושב מה להגיד, הוא מקדים אותי ואומר: "האושר נמצא בתוכך. אל תצפה לקבל אותו מבחוץ". "העם מקבל את האנרגיה שלו מהממשלה. עליו להתנתק מצינור זה ולהגיע לפשטות פנימית אמיתית עם עצמו וכך יוכל מחפש התשובות לקבל אותו מגבוה".

אריאל (57) ואשתו מרי, השתקעו באור עקיבא בשנת 79. למרות שברור כי אריאל הוא איש מחונן שלא אובחן, הוא עובד כמאבטח במועדון הגולף בקיסריה, אולם את מרבית זמנו הוא מקדיש לכתיבת שירים וחמשירים. במהלך הערב נחשפתי לשפתו העשירה והיצירתית, כאשר מכל דיאלוג הוא מצליח לחבר שיר מיוחד, ואפילו לשמור על ארשת פנים קבועה. אני שואל את מרי איך הכירה את אריאל ומה היו ציפיותיה? "חלמתי להתחתן עם בחור גבוה ויפה. וגם אינטליגנט". היא עונה בחיוך מבויש. לינדה , 25, מנהלת בהוט, רווקה שמחפשת אהבה, מוסיפה: "בבית הזה קמים מוקדם. אמא שלי מעירה אותנו ואומרת: "קומו לנקות, בוקר טוב. אמא שלי חולת ניקיון".

שירים ב-3 שפות

אריאל בואזוב כותב חמשירים בשפת אמו, שמזכירה פרסית עתיקה, באזרית, וגם בעברית. הוא מעניק לי ציטטה של הרמב"ם במתנה: "כאשר אני קורא את השפה הערבית, זה כאילו אני מושך את אמי ברעלה. לאימא אין תחליף". וממשיך להקריא ולהמציא לאורך כל הערב משיריו, שיהונתן גפן היה יכול רק להתקנא בסגנון המיוחד והעשיר שלהם.

 

דוגמא לאחד משיריו שנקרא "אהובתי": "לפתע נעלמת, לאן הלכת?, ושוב חזרת, ושוב נעלמת, עיניי רודפות אחרייך, מספר שנים. שירי על שפתייך, כמו דבש בחרוזים. איני פורץ, איני עוקץ, איני לוחץ, איני יועץ, וליבי בבכי מתפרץ, כאשר את עומדת לצאת".

שיר נוסף שמתאים לתקופה זו נקרא "עונת האביב": "אך באיזה מהירות רץ הזמן, בסופו של דבר שנינו בשר ודם, ואי אפשר לדעת מה יהיה מחר, איתך רוצה להיות כל הזמן מאושר. תמיד חולם עליך בכל יום ובכל שעה, אל תאמרי לי שאת מאד עסוקה, מעבר לחלון יום אחרון של אביב, לרשותנו כל פינה בתל אביב".

בסיום הערב המרגש, אני נזכר כי הגעתי בגלל המחקר. 

מי אתם יהודי ההרים? 

"מעטים יודעים שיפה ירקוני, היא בת לעדה הקווקזית. גם שרית חדד. שנולדה בשם שרה חודדטוב. האלוף יקותיאל אדם (אדמוב), שנהרג ב-1982 במלחמת לבנון הראשונה, הוא בן דוד של מרי אשתי" אומר אריאל. ומבקש שנקפוץ אל חברו הצייר והפסל גבריאל יאדבייב, שעלה לארץ ב- 1999 מאזרבייג’אן, שם נחשב כאמן מוערך שזכה בעשרות תחרויות ושמו התפרסם ברחבי המדינה. 

קפצנו אליו. גבריאל מברך אותנו ב"ברוכים הבאים" בעברית מגומגמת, אבל ניכר עליו שהוא עדיין מתקשה לדבר את השפה העברית ולפיכך אנו מקבלים תרגום מילולי מידידנו שרון. "בציוריי אני משתדל לבסס את העבר בתוכן המכתיב את העתיד ברקע. שנים רבות שאני מצייר מנופי קווקז ועד רוסיה הלבנה. שטח עצום זה מתגמד אל מול נופי הארץ, השקט מסביב והאווירה שאני חש כשאני מבקש להעתיק מעט מארצנו המקראית. אהבתי למכחול אינה כלכלית ואינה חלופה לחסר מסוים אלא מלאה באהבה, כחלופה למילים רבות הנאמרות בידי ההמון, אשר בתמונה אחת משתדל להכיל את רצון כולם". אמרנו פילוסופיים. בבקשה. עוד אחד. 

שרון שליווה אותי לאורך המסע, מסכם את הדחף למצוא את מקורות המחקר: "היה לי חשוב להגיע לממצאים האלו, כדי להוכיח לעם היהודי וגם לעם הפלשתיני, כי ליהדות קווקז, יש זכות חוקית בארץ הזו, וכך תישמר לנו הבלעדיות, להגיד שזו הארץ שלנו, מבלי להרגיש בה זרים. אני שמח וגאה להיות חלק מעדה כה שורשית בפן המקראי וההיסטורי וכחלק מעשייה עשירה של בני משפחתי הרחוקה כמו האלוף קותי אדם ז"ל, בן דוד שלישי של אמי ואחיה של סבתי, אשר עשה עלייה לארץ במחצית המאה ה-19 ועזר בהקמתה של העיר ראשל"צ. 

ואם נבחן היסטוריה זו מול ההיסטוריה הכללית נגלה שאמירה מוכרת זאת "כל ישראל חברים" יכולה להתקיים ללא חומה אינטרסנטית ותשתית אידיאולוגית מכוונת, אלא באופן תמים ומקשר בהקשר יהודי".

 

מחזוריות 


מנהגי ארבע תחנות

לידה: האישה נוהגת להסתיר את הריונה והיא משוחררת מכל העבודות הקשות. הלידה מתקיימת בבית, בסיוע מיילדת. לידת בן נחשבת לברכה ולידת בת נחשבת לעלבון, בעיקר לאב. בהולדת הבן, הקרואים יוצאים בתהלוכה עליזה מבית הורי היולדת, עד ביתו החדש של הזוג. 

בר מצווה: יהודי קווקז לא נוהגים לחגוג את טקס בר המצווה. לעיתים הם חוגגים בחתונה את טקס קבלת העלם למצוות.

חתונה: התקשרות נישואין נעשית באמצעות שדכנית. הטקס מתבצע בגיל מוקדם יחסית- 15.5 בממוצע ומשך האירוע נמשך עד שבוע ימים. גם היום קיימים שידוכים בקרב העדה, לבחורות בגיל 17. 

מוות: 
בהיוודע מותו של אדם, מגיעים לביתו כל בני העדה לחלוק לו כבוד, גם אלו שלא הכירו אותו באופן אישי. הנשים נוהגות לבכות (גם אלה שלא הכירו את הנפטר), ואף שורטות את עצמם וזועקות ימים רבים. טקס הטהרה מתקיים באוהל שממוקם בסמוך לבית. 

מנהג: העברת מידע היסטורי שורשי מדור לדור. 

ימים מיוחדים: יום גיור יהדות מזרח אירופה, שמיתנה את ממלכת כזריה השלטת ברחבי רוסיה ואירופה של אז. חלק מצאצאי כזריה מייחסים לדוד בן גוריון וזאב ז’בוטינסקי, שהיו בין מקימי המדינה.

יום השואה: ביום זה העדה מרכינה את ראשה. אנשי העדה טוענים: "חלקנו בנושא זה עצום, בבחינת סבלם של היהודים שאינם מבית דוד המלך".

חדשות עמותת קש"ב

האתר הוקם על ידי פיקאס בניית אתרים, עיצוב אתרים, קידום אתרים