מורשת קווקז

המשפחה ניצבת בראש סדר העדיפויות של יהודי קווקז, והיא מסגרת ההתייחסות העיקרית של
הפרט. מבנה המשפחה המורחבת הוא פטריארכאלי. מדובר בחברה מסורתית, שהתאפיינה בעבר
(וגם כיום) בפיקוח חברתי הדוק על נשים בפרט ויחסים בין המינים בכלל. נישואי תערובת,
שהם הצעד הראשון בדרך להתבוללות, כמעט ולא היו בעדה הקווקזית. 

זוגות צעירים
התגוררו, בדרך כלל, בבית הורי הבעל, ולעיתים הצטופפו גם אחים נשואים נוספים תחת
אותה קורת-גג. בדפוס המסורתי הזה מילאה החמות (אם האב) תפקיד מרכזי כמנהלת ענייני
הבית, וכמפקחת על האישה. בארץ חל פיחות במעמדה. עם זאת, ראוי לציין שמעמדה של האישה
במבנה החברתי של כל עמי הקווקז, היה נחות בהרבה מזה של הגבר. 

לדברי מיכאל
בוטרשווילי, המשפחה המורחבת רואה בראש המשפחה (האב או הסב), סמכות עליונה ומכרעת
לכל דבר ועניין. פסיקותיו והחלטותיו מתקבלות ללא ערעור. הורים וזקנים זכו (ובמידה
רבה, זוכים גם כיום) ליחס של יראת כבוד. הדבר מתבטא, בין היתר, בסדר הישיבה במפגשים
ובאירועים חברתיים: כל המבוגרים יושבים בשורה קדמית אחת והצעירים
מאחור. 

ההבדל ביחס לבנים ולבנות, קיבל ביטוי זמן קצר אחרי הלידה. לדברי משה
יוספוב, חוקר תולדות יהודי קווקז, בהיוולד בן זכר בעדה שררה על-פי רוב שמחה רבה,
ונערך משתה במשך שבעה ימים. לעומת זאת, בהיוולד בת ירדה עצבות על המשפחה, והאירוע
צוין בטקס קצר לצורך קביעת שמה. הקווקזים ייחסו חשיבות עצומה להולדת בנים, שיוכלו
בבוא היום לומר קדיש על הוריהם. לכן, עד לפני כמה עשרות שנים, אישה שילדה רק בנות
הייתה משולה לעקרה.

חדשות עמותת קש"ב

האתר הוקם על ידי פיקאס בניית אתרים, עיצוב אתרים, קידום אתרים