מורשת קווקז

יהודי קווקז שמרו על קשר הדוק עם ארץ-ישראל לאורך מאות שנים, וקשר עם התנועה הציונית מימיה הראשונים, באירופה של אמצע המאה ה-19. הם השתתפו בכל העליות לארץ-ישראל, החל במחצית השנייה של המאה ה-19, עד ששילטונות ברית-המועצות חסמו את שערי היציאה, במחצית השנייה של המאה הקודמת. בסך-הכול נמנו 400 משפחות טאטים על היישוב הוותיק בארץ לפני הקמת המדינה, שחלק מצאצאיהם התערבבו והתמזגו עם בני עדות אחרות. 

העליות הגדולות של יהודי קווקז לארץ היו בשנות ה-70' ובשנות ה-90' של המאה הקודמת. בין השנים 
1981-1971 עלו לישראל כ-12,000 בני-אדם ממזרח הקווקז ומצפונו. עולים אלה העדיפו להתיישב בריכוזים גדולים, ובכך התנתקו חברתית מסביבתם החדשה. הם מאופיינים בשמירה על נורמות מסורתיות, ומתייחסים למשפחה הרחבה כמסגרת מתווכת בין היחיד לסביבתו. עם זאת, אין להמעיט בהשפעות הממסד על תהליך קליטתם: מרבית העולים רוכזו באזורי מצוקה, כאשר רק בעלי ההשכלה האקדמית הופנו ללימודי עברית באולפן. מדיניות מפלה זו קיבעה את חוסר שליטתם של מרבית העולים בשפה העברית. 

גל העלייה השני, בין השנים 1996-1989, היה גדול בהרבה, והביא עימו כ-50,000 יהודים קווקזים. עולי קווקז נוטים להתגורר בריכוזים גיאוגרפיים, בקירבת המשפחה המורחבת. מתוך כך הגיעו רבים מהעולים החדשים, בייחוד בשנים הראשונות של גל העלייה הנוכחי, ליישובים בהם מרוכזים עולי קווקז הוותיקים. בשנים שלאחר מכן הם יצרו קהילות קטנות ביישובים בפריפריה, כמו מצפה רמון, וזאת בשל הדיור הזול.

תפרוסת עולי קווקז בארץ

כפי שצוין לעיל, עולי קווקז התרכזו במספר יישובים, בשל נטייתם להתגורר בקירבת המשפחה המורחבת. אפשר ששורש הנטייה נעוץ בדפוסי המגורים שלהם בקווקז, שם התגוררו בשכונות יהודיות נפרדות (מאהדול). ניתן להצביע על מספר ריכוזים מובהקים של עולי קווקז בארץ:

  • בצפון: חיפה והקריות, עכו, נהריה וטירת כרמל.
  • בגליל: מגדל העמק, נצרת עילית וכרמיאל.
  • בשרון: נתניה, חדרה, פרדס חנה, אור עקיבא, קציר וחריש.
  • במרכז: ירושלים, דרום תל-אביב, בת ים, ראשון לציון, לוד ויבנה.
  • בדרום: באר שבע, אופקים, שדרות וקריית גת.

תלונות על קשיי קליטה

להוציא מידע מחקרי מוגבל, מקור המידע המרכזי על קליטתם של יהודי קווקז, היו עדויות של עובדי רווחה ועובדי מערכת החינוך. הללו דיווחו על מכלול מצוקות של העולים, ובהן מצב כלכלי קשה, קיום דחוק מעבודות מזדמנות, אבטלה בקרב חלק מהגברים בעוד הנשים נושאות בנטל פרנסת המשפחה, מגורים בתנאי דיור צפופים, אי-שליטה בעברית, נשירה ממערכת החינוך בשל הצורך לסייע בפרנסה ועוד. לאלה נוספו קשיים אובייקטיביים שנגזרו מהשונוּת המובנית שלהם, והתבטאו בסגירות קהילתית ועוד. מנגד, העולים דיווחו על ניכור מצד החברה הישראלית כלפיהם, ועל שינויים לרעה במרקם החברתי הפנים-קהילתי. 

על אף פער של שני עשורים בין העליות, קיימת זיקה עמוקה ביניהן, בין היתר באמצעות קשרי משפחה. עולי שנות ה-70' שנקלטו בארץ, שימשו סוכני קליטה עיקריים לעולי הגל השני. עם זאת, קיימים הבדלים ניכרים בין שתי העליות. בזו של שנות ה-70' היה שיעור נמוך של בעלי השכלה גבוהה, בהשוואה לעלייה השנייה. בנוסף, 'הוותיקים' עלו מתוך בחירה ומניעים ציוניים, ואילו 'החדשים' עלו עקב מצוקה ואי-יציבות בקווקז. ההבדלים הללו השפיעו על אופי הקשר עם הממסד, והתבטאו גם ביחס להשכלה, למסורתיות ועוד.

חדשות עמותת קש"ב

האתר הוקם על ידי פיקאס בניית אתרים, עיצוב אתרים, קידום אתרים