מורשת קווקז

יהדות רוסיה - צפון הקווקז

 יהדות רוסיה - צפון הקווקז

יהודים צפון קווקז,רוסיה

 

צ'צ'ניה,צפון קווקז,רוסיה

 

-העיר בירה של המחוז גרוזני שוכנת על מסילת ברזל רוסטוב באקו.

-כמו בכל רוסיה לא היה ליהודים ניתן לחיות באורח חיים תורני, ולכן לא היפתחו

שם חיי תורה ידועים ומוכרים.

-עד שנת 1917 הייתה מחוץ ל"תחום המושב" ולא היה ניתן ליהודים לגור בה

אם כי הייתה בעיר קהילה של יהודים הרריים מדורי דורות ששרדו את אורח 

החיים הקשים.

-בשנת 1896 היה מספר היהודים בעיר למעלה מ-1,700 הקהילה של

היהודים ההרריים שכללה יהודים אשכנזים כאחד ולא הייתה נפרדת.

-בשנת 1900 נחנך בית כנסת בסגנון מזרחי.

-בשנת 1903-1907 נעשו פרעות קשות לכל היהודים בדרום רוסיה ובצפון קווקז 

כמו כן ליהודי המחוז.

-במלחמת עולם השנייה נעצרה ההתקדמות של הצבא הגרמני לפני גרוזני ויהודיה ניצלו מהשמדה.

-לפני מפקד 1959 נמצאו כ-5,000 יהודים במחוז כולו, רובם מהעיר בירה.

-בית הכנסת של הקהילה הוחרם בשנת 1962.

בשנת 1970-היו בעיר כ-10,000 יהודים.

 

רוסטוב דון,צפון קווקז,רוסיה

 

-העיר רוסטוב היא העיר הבירה של המחוז, העיר נמצאת למרגלות הרי קווקז מצד צפון, מדרומה של העיר עד סוף המחוז 

נמצאים הרי קווקז הצפונים ביותר.

-היו בעיר יהודים עוד בתקופות קדומות.

-יהודי העיר משנת 1850 היו בעיקר קנטוניסטים, חיילים משוחררים, בעלי מלאכה.

-בשנת 1887 היו במחוז יותר מ-12,000 יהודים.

-בשנת 1881-1883 היו במחוז פרעות שחלק מההיסטוריונים מכנים פרעות אלו בשם ה"הסופות שבנגב" לאחר מכן רבים 

עלו ארצה או עזבו לארצות הברית.

-בשנים 1899-1910 התיישב בעיר הרב משה אלעזר אייזנשטאט ופעל לריסון התבוללות ולהגברת היהדות והציונות.

-בשנת 1905 היו פרעות קשות במחוז שלושה ימים רצופים.

-בזמן מלחמת עולם הראשונה הגיעו למחוז יהודים רבים חסדי חב"ד ובראשם האדמו"ר הרש"ב- ר' שלום דב שניאורסן, ונפטר בעיר 

ונקבר שם בשנת 1920. לאחריו המשיך את הכהונה בעיר בנו האדמו"ר הריי"צ ר' יוסף יצחק שניאורסן.

-בזמן מלחמת עולם ה-2 נפלה רוסטוב פעמיים בידי הגרמנים אשר תקפו את רוסיה ב- 4  חזיתות אחת מהם צפון קווקז רוסטוב.

 יהודי העיר שלא נמלטו מזרחה הושמדו, בימים ספורים נהרגו לפחות 17,000 יהודים במחוז.

-על פי המפקד ב- 1959 היו בעיר בערך 30,000 יהודים, ב-1970 יותר מ- 18,000.

 

דגסטאן,צפון קווקז,רוסיה

 

-העיר בירה של המחוז היא מחצ'קלה ששמה הקודם היה פטרובסק שוכנת על מסילת הברזל רוסטוב באקו.

-בתקופת הכוזרים חלק מההיסטוריונים הניחו שהיהודים האלה הם מהכוזרים עצמם המתייהדים, אך יותר סביר להניח שהם 

אלו שהפיצו את היהדות בממלכה.

-במהלך השנים אין ידיעות ברורות על מבנה הקהילה ועל הרבנים שלהם.

-היו מלחמות רבות לאורך השנים במחוז בין הנוצרים והמוסלמים גם בשנים של המאה ה-13 וגם במאות ה-17 ,18 והיהודים סבלו 

רדיפות רבות ונאלצו להתבולל, או לקבל עליהם דתות אחרות, רובם עזבו, והנשארים היו מעטים.

-כמו בכל רוסיה לא ניתן ליהודים לפתח אורח חיים יהודי. לכן לא התפתחו במחוז חיי תורה.

 

-בראשית המאה-19 היו מספר יהודים במספר כפרים במחוז שלא ברור איך שרדו לאורך השנים, שניתן להם לעבור לדרבנט, ופטרובסקי 

מחצ'קלה. מקומות  אלו היו מחוץ לתחום המושב ולכן ניתן היה רק לבעלי מלאכה, חיילים משוחררים,  ולבעלי תפקידים שונים להתיישב שם אם 

רישיון קבוע..היהודים הוותיקים מהסביבה הקרובה שישבו בסביבה עוד קודם לכן נקראו "גורסקי ייבראי" שפירושו ברוסית היהודים ההרריים 

הם נקראו בשם זהעל ידי השליטים הרוסיים וגם למתיישבים אלו היה ניתן לגור שם מגורי קבע.

-היו גם תושבי עראי במקום חלקם יהודים ששרתו בצבא בתור חיילים רוסיים או עובדים בעלי רישיון עבודה זמני.

-אם זאת נוצרו קשרים אם יהודי רוסיה הגדולה, דרום רוסיה, ומקומות אחרים.

-רוב רובם של היהודים התיישבו בערים הגדולות ליד מבצרים שבנו הרוסיים אם גישה למסילת רכבת. דרבנט, פטרובסקי, נוינאקסק, ועוד..

-העיר דרבנט שוכנת גם היא על מסילת הברזל רוסטוב באקו ומשמשת מעבר חשוב מרוסיה לישראל.

אזור דגסטאן היה אזור מעבר חשוב ועיקרי ליהודים רבים מרוסיה לארץ ישראל.

-בראשית המאה ה-19 שהגיעה הגירה אליה של יהודים מרוסיה והתיישבו שם נראה שכולם היו משפחה אחת ללא פירוד שמנסה 

להילחם ביחד על יהדותם.

 

-היו שלוחי חב"ד בדגסטאן שתרמו רבות בקיום המצוות וייתכן שאף "חדרים מחתרתיים" מקוואות, וכו..עד היום יש שם בית חב"ד 

שהפיצה יהדות בכל רוסיה גם בפינות המרוחקות ביותר.

 

-מי שרצה אורח חיים יהודי היה נשלח לערים אחרות בארצות רוסיה או פולין ללמוד בישיבות שם. 

-בשנת תרס"ד נוסד בעיר דרבנט ת"ת ראשון ובית ספר יהודי ביוזמת הרב החשוב של המחוז ר' ישעיה רבבינאוויץ'.

-בראשית המאה- 20 רוב תושבי יהודי דגסטאן היו בדרבנט  ומנו כולם היהודים ההרריים ומתוכם אשכנזים בקרוב  ל-3000 נפש.

-בשנת 1903 - 1907 נערכו פרעות רבות בדרום רוסיה, צפון קווקז, וכמו כן בדגסטן וחלקם עלו לארץ או עזבו צפונה.

-משנת 1950 רוב תושביה עלו לארץ.

 

-בישוב חאסאב יורט בדגסטן היה מבצר של הרוסיים דבר שהביא יהודים חיילים רוסיים ובעלי מלאכה להתיישב במקום וכבר בשנת

 1830 הייתה בו קהילהיהודית, בשנת 1874 היו בו 2 בתי כנסת לקהילות  הנפרדות לוותיקים ולמהגרים האשכנזים וגרו במקום 1280 

יהודים, בשנת 1925 היו בקהילה 288 יהודים מתוכם 211 אשכנזיים והיתר וותיקים.

-עוד קהילה יהודית הייתה ליד מבצר רוסי בישוב יאנגי קנט, בדגסטאן שרובם  חיילים משוחררים ובעלי מלאכה במקום זה זכויותיהם היו 

מרובות משל היהודים הוותיקים לכן בסוף המאה 19 נותרו בישוב יהודים אשכנזיים בלבד.

 

-מבצר נוסף היה בישוב דאשלאגאר מ-1846 וב-1862 היו מספר משפחות של יהודיים שנוספו להם 60 חיילים יהודים רוסים שלא

קבעו את מושבם במקום בית הכנסת היחידי היה אשכנזי ובשנת   ב-1897 היו בישוב 450 יהודים רוסיים בלבד.

 

-בעיר בוינאקסק {שמה הקדום טמיר חאן שורה} היה ממוקמת גם היא ליד מבצר רוסי וראשוני היהודים שהתיישבו במקום היו חיילים משוחררים

{רוסיים} ב-1850 היו בעיר גם יהודים סוחרים מרוסיה שהתיישבו בעיר, וב-1866 היו בעיר 406 יהודים, בשנת 1898 היו 1779 יהודים בעיר,

אך מראשית המאה 20 חלו הגבלות ליהודים האשכנזיים בעיר וחלקם עזבו, בשנת 1926 היו בעיר 1471 יהודים הרריים מתוכם אשכנזים.

 

-בעיר מחצ'קלה {שמה הקדום פטרובסקי} היה גם מבצר רוסי וגם היא עומדת על מסילת ברזל חשובה רוסטוב באקו ראשית 

המתיישבים היו יהודים ילידי רוסיה וב-1860 נוספו בעלי מלאכה, בשנת 1896 היו 563 יהודים , בשנת 1926 היו בעיר3481 יהודים,

וב-1959 כ- 5000 יהודים, {יש מחלוקות במפקדים} מאז רבים מאד עזבו וכיום אין בה הרבה יהודים כי אם מעטים.

 

-העיר דרבנט שוכנת גם היא ליד מבצר רוסי ועל מסילת הברזל רוסטוב באקו. בשנת 1886 היו בעיר 1991 יהודים הרריים מקומיים ומתוכם 

אשכנזיים שהתיישבו בעיר {אשולר} , לפי מפקד אחר לקראת המאה 20 היה בעיר כבר קרוב ל-3000 יהודים {מתוכם מהגרים מכפרים קרובים לעיר},

אך לפי מפקד אחר היו בעיר דרבנט בשנת 1900 קצת יותר מ-2300 יהודים בלבד.

 לאחר שנות העשרים של המאה 20 היהודים האשכנזיים עזבו את העיר והנותרים היו רב רובם יהודים וותיקים ילידי המקום.

 

-בנוסף היו עוד מספר כפרים שבכל כפר כמות זעירה של יהודים הרריים.

 

בלקריה,צפון קווקז,רוסיה

 

בנלצ'יק בשנת 1897 מנתה הקהילה היהודית בעיר 1040 נפש.

בעיר מוזדוק בשנת 1926 היו בעיר 726 יהודים רובם אשכנזיים.

-הייתה גם קהילה קדומה לרגלי ההר הגבוה באירופה הר אלברוס לא הרחק מין העיר באטאלפאשינסק. וקהילה קרובה יהודית בכפר 

קובאן אך אין לנו ידיעות לגביהם.

 

סטאברופול,צפון קווקז רוסיה

 

-בעיר סטאברופול באמצע שנות ה-20 של המאה-20 נותרו בעיר רק 300 יהודים  קודם לכן במאה ה-19 בשנת 1866 הייתה 

קהילה שהיו בה כולם אנשי צבא או חיילים משוחררים שקבעו את מושבם במקום והיו לבעלי מלאכה.

הרב בסטאברופול שהיה מפולין שימש כחזן, שוחט, מוהל, ומלמד לילדיהם..

-בעיר פיאטגורסק היו ב-1877 409 יהודים, וב-1925 1500 יהודים.

קרסנודר,צפון קווקז,רוסיה

 

היו במחוז קרסנודר מספר קהילות לאורך השנים באזור של סוצ'י, מאיקופ, קובאן של היום, ומהמאה 19 גם בעיר נובורסיסק 

רובם עלו לארץ או עזבו לארצות הברית במלחמת עולם השנייה הנותרים רובם הוצאו להורג..

 

על היהדות והרבנים במקום בין המאה 19 למאה 20

 
-על היהדות במקום אין ידועים דבר אין חיבורים שמות,קישורים,לשום גורם מלבד מציבות בודדות והשערות.
הידיעות הברורות הם גילוי מצבות שהקדומות ביותר הוראו לראשונה משנת 1685 מעבר לזה יש הרבה אגדות שיצרו מחלוקות 
בין החוקרים שלמדו וחקרו על המקום אם באמת הם התגוררו במקום {בצפון ובצפון מזרח קווקז}עוד לפני 1685,בין החוקרים יש 
שטוענים שהם עוד ימי בית ראשון ואף לפניו..
-בשנת 1722 שצבא רוסיה כבש את דרבנד בפיקודו של פטר הראשון {רומנוב 1672-1725} קיסר רוסיה 1682-1725 שבזמן 
זה צפון קווקז, דגסטאן היה תחת שלטון ריבונות רוסיה בשנת 1727 ב-27 באפריל ניתנה פקודה מלכותית לגרש את כל היהודים
מכל תחומי ממלכת רוסיה וכן מאזור צפון קווקז דגסטאן. אזור זה היה מחוץ ל"תחום המושב".
הדבר גרם שכל היהודים שהתגוררו בתוך תחומי רוסיה נאלצו לחיות ללא זיקה דתית. לכן היהודים שרצו להישאר בדגסטאן ולא לעזוב
היו צריכים להידמות לשאר תושבי המקום מהעמים השוכנים בקרבתם..למרות זאת יחסית לשאר המקומות ברוסיה הפנימית שכן 
התיישבו שם יהודים ללא זכויות היהודים בחלק מהאזורים בצפון קווקז היו יכולים לקיים מצוות במחתרת ובצנעה ודבר זה לא גרם 
הפרעות גדולות ביחס למקומות אחרים בתוך ברוסיה.
בשנת 1799 מקבלים אישור יהודי אבא סובו להתיישב בדרבנט ולראשונה הייתה בעיר דרבנט קהילה יהודית אם אישור מהרשויות.
בשנת 1827 באוגוסט החל חוק שירות צבאי חובה ליהודים. חלקם נלקחו אף לשרת בתור קנטוניסטים. 
 
מהמאה ה-19 הייתה השפעה גדולה ליהדות רוסיה על המקומיים הוותיקים, בקהילות רבות בצפון קווקז התקיימו קהילות אלו לצד ואף נפרדות.
השלטון לא הכיר בין שתי הקהילות הנפרדות ולכן בכל מקום היה רב אחד לכולם {"רב מטעם"} הרשויות לפעמים אשכנזי ולפעמים מקומי.
לפני המאה ה- 19 שנשלחו יהודים לישיבות ברוסיה ופולין הדבר היה יכול לעורר בעיות וחששות גדולות בקרב תושבי המקום 
אך החל מהמאה ה-19 זה היה כבר פריצת דרך מוכר לכולם.
 
-מהרבנים הראשונים היה הרב אליהו בן מישאל {אליהו מישאלוב} יליד 1781 מדרבנט הרב היה רב חשוב בדגסטאן ויצר
 קשרים אם יהודי רוסיה, והתכתב אם ר' ישראל מרוז'ין כמו כן שלח את תלמידיו ללמוד בקהילת בילאיה בצרקוב פלך קייב.
-הרב יצחק בן יעקב נולד ב-1798 בדגסטאן {כנראה אביו של הרב יעקב יצחקוויטש} באמצע שנות העשרים של המאה 19 {היה כבר נשוי}
נסע לכמה שנים לקהילת ביאליה צרקוב {אוקראיינה} ללמוד תורה וב-1835 חזר לדרבנט. בשובו מאוקראיינה בעת סיום לימודיו 
התורניים רכש מיבנה שהפך לישיבה, גם הוא נהג לשלוח את תלמידיו לישיבות ברוסיה ובשנת 1865 הגיעה קבוצה של תלמידיו 
מדרבנט שנשלחה ללמוד בישיבת "עץ החיים" בירושלים..של הרב שמואל סלנט..   
-הרב מרדכי ליב רוסענצוב{ראססענצאוו} רב ומורה בעיר טמיר חאן שורא לפני שנת 1866.
-הרב חיים גולדמאן רב חשוב בקהילת טמיר חאן שורה {בוינקסק דגסטאן} משנת 1876 ואמר שרבים צעירים פנויים ונשואים לומדים 
גם עתה בפלך קייב בעיר קרמנצ'וג מלבד הלומדים פה. ומתוכם הגיעו לישיבות החשובות ביותר ברוסיה ואף לישיבת וואלוז'ין.
-הרב טוביה בן נחום גורדוצקי רב בעיר טמיר חאן שורה דגסטאן משנת 1900.
-בפעטראווסק {מחצ'קלה} דגסטאן באותן שנים היו הרב ראובן רבינוביץ', ור' אברהם לוזנר.
-הרב אברהם קוגעל שהיה רב בעיר פעטראווסק {מחצ'קלה} לפני שנת 1866 הגיע לפעטראווסק ממינסק ליטא.
-השוחט האשכנזי בעיר דרבנט משנת 1860 היה ר' אברהם גורני שהגיע לעיר מאסטארכאן.
-הרב יעקב יצחקי {יצחקוביץ'} רב מוכר בעיר דרבנט {"רב מטעם"} משנת 1868. נחשב לרב הראשי של יהודי צפון קווקז..
-ר' יעקב בן ר' שלום רבינוביץ' מדרבנט יש כתבי-יד שלו באוספים של מעשיות ומדרשים, ליקוטים בענייני קבלה, חידות ושירים בין השנים
 1883-1888.
-הרב דוב בער שהיה רב ומלמד חשוב בעיר דרבנט לפני שנת 1866 יליד מינסק ליטא.
-הרב שלמה יהודה רוזנברג מנכבדי העיר דרבנט משנת 1876.
-היו שלוחי חב"ד בעיר דרבנט בזמן האדמו"ר הריי"צ {ר' יוסף יצחק שניאורסון}שהגיעו לעיר דרבנט בראשית המאה 20  
והפיצו את תורת  החסידות במקום והם ר' שמחה גורודצקי, ור' שמריהו ששונקין שפעלו בה במרץ רב..
-הרב אסף יותם פנחסאוו נשלח ללמוד בישיבה בקובנה משנת 1893. ומ-1902 היה למורה בבית הספר היהודי רוסי בדרבנט.
-הרב ישעיה רבינוביץ' מדרבנט {"רב מטעם"}בן ר' ראובן רבינוביץ' מפטרובסק ומדרבנט ביוזמתו נפתח בשנת 1904
בית ספר יהודי בעיר דרבנט {תלמוד תורה}. ונוסד ביזמתו בשנת 1918 תיאטרון יהודי בעיר.
-הרב יוסף פנחסאוו מציוני העיר דרבנט למד בישיבתו של הרב אלחנן ספקטור בעיר קובנה ליטא.{אולי הוא אח של אסף יותם פנחסאוו}.
-הרב אברם נולד בשנת 1893 בדרבנד למד בבית ספר יהודי בעיר בוינקסק ומשנת 1918 היה מהרבנים היחידים בכל אזור דרבנד 
וצפון קווקז והיה לרב הראשי  המשמש למורה , מוהל, מקדש, שוחט, ועוד..
-אחרי המהפכה במאה עשרים יהדות צפון קווקז הייתה חלשה במיוחד וכמעט שלא היו בה מסורת תורנית אך בשנת 1964 הגיע לעיר דרבנט
רב חשוב מאודיסה הרב ישראל ברונפמן ששירת ברבנות שנים אך לאחריו לא נותר שום רב בכל צפון קווקז.  
 -הרב א' ויגדורצ'יק משנת 1876 היה רב בעיר וולאדיקאווקאז.
-בבלקריה נלצ'יק שירתו הרבנים הרב אמירוב {שלא למד בישיבה ברוסיה} והרב איזנשטאדט {בסוף המאה 19 וראשית המאה 20}.
-בסטפרופול היו מספר רבנים במשך השנים הידועים בערך משנת 1850 ובניהם רב ושוחט חסיד חב"ד ששמם לא ידוע {וצריך מקור}
-בקרסנודר באמצע המאה ה-19 הייתה בעיר מאייקופ קהילה אשכנזית אם רב ושוחט כולם יוצאי רוסיה המלמד ילדים היה
 ר' ליאון  בן יוסף בוכשטטוב, שהיה גם איש עשיר והוא הראש והנכבד בתוך הקהל.
-במחוז רוסטוב היו קהילות גדולות של יהודים חלקם ליטאים, חלקם חסידי חב"ד, וחלקם של חיילים משוחררים, שכמעט כולם היו
בעיקר בעיר רוסטוב, ובעיר נחייצ'וואן {הדרומית לרוסטוב-בצפון קווקז} קהילות אלו היו מסודרות יותר ומאורגנות טוב יותר וחלק
מהמארגנים של הקהילה כתבנו באיישים. מבין הרבנים הבולטים שימשו ר' וולף קלינא, ר' אליעזר {לייזר} שמואילוב, ר' ריס,
ר' ליובלינסקי, ר' סגל, ר' גנעסין, ר' ימפולנסקי, ר' משה אביגדול חייקין, רבנים אלו שירתו ברוסטוב בין השנים 1835-1900.
ויש עוד נוספים באישים ובשנים מאוחרות יותר..
    
-בנוסף היו עוד רבנים חלקם כתובים גם באישים ועוד רבנים נוספים אחרים מלבדם אך לא כתבנו את כולם..
  

בתי כנסת בין המאה 19 למאה 20 צפון קווקז

 
-בהרבה מקומות שהיו שם קהילות גדולות יחסית של יהודים {בעיקר בערים בצפון קווקז} היו בתי כנסת נפרדים לוותיקים ולאשכנזים
אך היו מקומות שעד שהשלימו את הבניה של בתי הכנסת או שהיה רק בית כנסת אחד מכל סיבה שהיא היו מתפללים אלו בצד אלו.
 
-בערים שהיו בהם כמה בתי כנסת והקהילות היו נפרדות בדרך כלל לפחות אחד או שנים היו גדולים ומרשימים והיתר קטנים, עוד במחצית
 הראשונה של המאה 19 היו בתי הכנסת נבנים כדוגמת בתי כנסת ברוסיה כמו שמתאר יהודה צ'ארני על הבית כנסת בדרבנט שהיה
מהודר אם גג משופע ואבנים רכות לא כמו צורת גג נמוך ושטוח. בית כנסת זה שימש את הקהילה הוותיקה.
 
-בצפון קווקז בפלך דגסטאן בעיר פטרובסק {מחצ'קלה} נבנה בית כנסת בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 בית כנסת משותף לכולם
רק בסוף המאה היו בעיר 2 בתי כנסת ומאז לכל קהילה היה בית הכנסת משלה, ובראשית המאה 20 היו בעיר 3 בתי כנסת.
 
-כמו כן בעיר בוינאקסק ב-1863 החלו היהודים האשכנזיים לבנות בית כנסת משלהם אך לא עלה בידם להשלימו עד שנת 1865
לכן עד אז היו כולם מתפללים בבית הכנסת של היהודים ההרריים, שהושלם בניית בית הכנסת האשכנזי בעיר שהיה מפואר ומרשים וכלל
בו מקווה טהרה הקהילות היו נפרדות, ובסוף המאה 19 היו בעיר כבר 4 בתי כנסת אך בראשית המאה 20 נסגרו 2 בגלל הרשויות.
 
-בדרבנט בשנות ה-90 של המאה 19 היו בעיר 4 בתי כנסת היו גם קהילות משותפות וגם נפרדות לאשכנזים וליהודים הוותיקים.
כנראה שעוד בשנת 1867 היו בעיר ביתי כנסת נפרדים לאשכנזים ולמקומיים שידוע שליהודים המקומיים לא היו כוהנים במניינם והלכו לבקש 
בבית כנסת של החיילים הרוסיים את ברכת הכוהניים..{המניין של האשכנזים התקיים כנראה בעיקר בשבתות וימים טובים, והיה זמני}.
בנוסף בשנת 1898 פנו יהודיי העיר לרשויות וביקשו חלקת אדמה ללא תשלום בגלל שבית הכנסת שלהם קטן וצפוף אם תיקרה נמוכה ואינו יכול
להכיל את כל כמות המתפללים ושאין באפשרותם לכל ההוצאות של קנית קרקע ובניה וכיוצא..בנוסף הדגישו שהרשויות נתנו בעבר 
ליהודים האשכנזיים בעיר דרבנט חלקת אדמה חינם לבניית בית הכנסת שלהם ומין הנכון שיתנו להם גם כן..הרשויות סרבו לבקשתם
אך הסכימו לתת להם את החלקה המדוברת בתנאי שיקרא למבנה "אולם תפילה" בלבד.
בראשית המאה 20 נבנה עוד בית כנסת אשכנזי בעיר ובסך הכל היו בעיר 5 בתי כנסת.
 היה גם מקווה טהרה שמי שתחזק אותו היה הרב שלמה יהודה רוזנברג שלבסוף הוזנח ובשנת 1880 נבנה מקווה חדש.
 
-בישוב דאשלאגאר {דגסטאן} היה בית כנסת אחד לקהילה האשכנזית בעיר והיהודים ההרריים היו מתפללים אתם.
 
-בעיר גרוזני בפלך צ'צניה היה בית כנסת אחד משותף לכולם בית הכנסת היה גדול במבנה של שתי קומות ובו מקווה טהרה.
 
-בעיר נלצ'יק עד שנת 1890 היה בית כנסת אחד משותף לכולם ושנבנה בית כנסת נוסף ב-1890 הקהילות נפרדו.
 
-בקרסנודר בכלל ובסוצ'י בפרט הייתה קהילה אשכנזית גדולה בלבד מהמאה 19 ובית הכנסת גדול ומרשים אחד.
 
-בסטפרופול היה גם במאה 19 בית הכנסת אחד בלבד לקהילה יהודית אשכנזית.
 
ברוסטוב ידוע על בית הכנסת הראשון שהיה מוזכר משנת 1855 ונבנה שנים רבות קודם לכן, מלבדו היו בשנים אלו ובעשרים שנים
הבאות מוזכרים עוד לפחות שלוש בתי כנסת, בית הכנסת של בעלי מלאכות, בית הכנסת של קהילת הקנטוניסטים, ובית הכנסת שהיה בין 
שתי קומות למעלה שימש לבית כנסת של חסידים ובקומה הראשונה {למטה} היו מתפללים נוסח אשכנז.
 
היו גם בתי כנסת בעיר נחיצ'ואוון הדרומית לרוסטוב.
 
-היו עוד מספר קהילות של יהודים מקומיים הרריים במספר כפרים שהיו להם קהילות זעירות כנראה ששם הבתי כנסת היו שונים.
 

מצב החינוך בין המאה 19 למאה 20 צפון קווקז

 

-היו מספר בתי ספר יהודים שנבנו בצפון קווקז במאה ה-19

הראשונה בעיר טמיר חאן שורה {דגסטאן}על ידי יהודים אשכנזיים גם רוב התלמידים היו אשכנזיים אך היו גם מקומיים, את הרשיון לבית ספר 
קבלו מהרשויות בשנת 1855 אך הועלה בו וויכוח באיזה לשון ידברו כי הרוסיים רצו שבנוסף לרוסית יצרפו את שפת היידיש בסופו של 
דבר הוחלט על ידי מפרנסי הקהילה ובתוכם הרב חיים גולדמן שתרגום הטקסטים יהיה ביידיש אך הדרוש ברובו יהיה ברוסית {בבית 
ספר זה למדו תלמידים מעטים}  
בשנת 1900 נוצרו בעיר שינויים לגבי סגנון הלימוד בבית הספר ומארגני החינוך שהיו כולם ציונים קבעו שכל הלימוד יהיה בשפה 
הרוסית בלבד מלבד שפת הקודש שלימדו אותה גם כן. מנהל בית הספר היה גירגורי קפלמאן.
 
-גם בדרבנט בדגסטאן נפתח בראשית המאה 20 בית ספר ציוני רוסי ביוזמת הרב ישעיה רבינוביץ' בבית ספר זה למדו לימודים 
ראלים ולימודי קודש.
עוד קודם היה ניסיון לפתוח תלמוד תורה בעיר דרבנט ביוזמת הרב שלמה יהודה רוזנברג {מנכבדי העיר} שטען כי על ידי חיסרון
בתלמוד תורה יגדלו בני העניים כבורים גמורים בסידור תפילה בבואם לבית הכנסת להתפלל ולא ידעו דבר כי אם רק לענות אמן.
הדבר יתקבל בעני כולם אך לא יצא אל הפועל.
 
-בבלקריה בעיר נלצ'יק ניסו להקים בית ספר יהודי ציוני ביוזמת הרב איזנשטאדט אך לבסוף אינו הוקם בגלל בעיה תקציבית.
 
-בעיר גרוזי בשנת 1906 נפתח בית ספר יהודי רוסי הררי שבראשו עמד אקים איסאקוביץ' מראשי הציונים הפעילים בעיר בבית ספר זה לימדו 
לימודים ראלים ברוסית ולימודי קודש בלשון הקודש אם עזרה בשפת הטאטרית יהודית.
 
-לגבי בתי ספר על יסודיים או גימנסיות או בתי ספר יהודים ראלים גם בהם הייתה הפרדה בין המינים ורוב רובם של התלמידים היו למשפחות 
אשכנזיות בתי ספר אלו היו בעיקר בערים טמיר חאן שורה, ודרבנט.
 
-הרב חיים גולדמן הרב מטמיר חאן שורה אמר שהיהודים ההרריים {העמידים} לוקחים לעצמם מורים פרטיים ללמוד את השפה הרוסית והאשכנזית
{כוונתו הייתה לעודד את החינוך במקום מושבו}.

חדשות עמותת קש"ב

האתר הוקם על ידי פיקאס בניית אתרים, עיצוב אתרים, קידום אתרים