מאמרים

במשך דורות רבים שימשה ירושלים מוקד לעלייה עבור היהודים ההרריים מקווקז, המקום המקודש ביותר היה הכותל-המערבי בירושלים. שם בנו והתפללו לגאולת עם ישראל. בנוסף, ביקרו במקומות הקדושים: בחברון,צפת,טבריה. בכל אתר ואתר דובבו שפתותי כל אחד את המעיק עליו בהאמינם בהתגשמות משאלותיהם לטובה.

בית הכנסת של יהודי קווקז-נוסד בשנת 1908
בית הכנסת של יהודי קווקז-נוסד בשנת 1908

הזקנים שבחבורה נשארו והעדיפו להתנחל בארץ האבות. הם איוו למשכנם את ירושלים. הם הביאו אתם את צרורות כספם וחסכונותיהם, על מנת לא להיות נתונים לחסדי הזולת.

בית הכנסת של יהודי קווקז-נוסד בשנת 1908
בית הכנסת של יהודי קווקז-נוסד בשנת 1908

כפי שהיה נהוג בגולה, בראשית התנחלותם בכפריהם, הם בנו את בית תפילתם ומסביב למקום הקדוש בנו בתיהם. המקום הקדוש נשמר בידם והם הגנו עליו מכל פורענות. לעומת זאת, הקדושה שבמקום שמרה על גחלתם היהודית והבטיחה את אי טמיעתם בקרב הגויים.

בעלותם ארצה ובאמצעיהם הדלים, בתחילה הם בנו את בית התפילה. אנו קוראים על בית הכנסת הראשון שנבנה על ידי היהודים ההרריים ואשר דווח עליו ב"הלבנון" משנת תרל"ה,1875.- "העולים היהודיםההרריים מקווקז עלו בדרך כלל ירושלימה. מנו כמאה משפחות, ואלא כולם מכספם אשר הביאו עמהם, ויש כאלה רוכלים ובעלי חנויות. גם הם קנו למו חצר ויבנו שם בית-תפילה ובאשר לא יש בהם חכמים ויודעי תורה. על כן אין רשומם נכר בירושלים".

בית הכנסת הראשון נבנה בירושלים בשנת 1875 ומיקומו לא ידוע. מדברי הזקנים משתמע שהיה בעיר העתיקה ונהרס עם כיבוש הרובע היהודי על ידי הירדניים. בית הכנסת היה היסוד הראשון ולב לבה של העדה. כל עולה שזה עתה עלה, נפגש כאן וקיבל ידיעות והדרכה. יש שישנו והתגוררו בבית הכנסת עד לסידורם. מכאן יצאו לתור ולחפש פרנסה. נכבדי העדה מצאו להם סידורים ראשוניים בקליטתם וברובם בנו בתיהם ליד בית הכנסת.

בשנת תרע"ב,1912, נבנה בירושלים בשכונת "בית ישראל" בית כנסת לעדת היהודים ההרריים. היתה זו שכונה ותיקה שרוב רובם של בני העדה גרו כאן והם נמנים עם בוניה הראשונים.

לאחר שנים, נבנה בצמוד גם תלמוד-תורה וחדרים לשכן בהם נצרכים, אלמנים, אלמנות ובודדים.

היות ואנשי העדה היו אז נתינים זרים, הרכוש וההקדש נרשמו על שם יהודי שיה נתין עותומני, כי הארץ היתה תחת שלטון התורכים. הרכוש נרשם כ"מושאל" ובבוא העת התחייב אותו אדם שהוסמך מטעם העדה (והיה אדם ישר ונאמן), להעביר את הרכוש על שם העדה ההררית.

ההעברה על שם העדה נדחתה ולבסוף נערמו קשיים והיא לא קויימה. הדברים הגיעו לידי משפטים ומחוסר ברירה נאלצה העדה בכאב רב, ולפדות את הרכוש בשנית(ועל זאת בפרק מיוחד).

בבנין ההקדש גרו כמה מאלמנות העדה. אותן אלמנות שילמו במיטב כספן עבור שכירת המגורים בהקדש, כי בושו לגור בחינם אין כסף. הן יכלו לגור בבתי זרים, אך העדיפו לגור בצמידות לבית-הכנסת כי כאן אפשר לפגוש אנשים בימי שבת חג ומועד, בימות ברית מילה, בר-מצווה, חתונות ולהבדיל גם בימי אבל. כאן היה המוקד למפגשים, כאן הרגישו שייכות ולא בודדות ועזובות.

בית הכנסת וישיבה של יהודי וורטשן נוסד-1915,הופגז מאוחר יותר
בית הכנסת וישיבה של יהודי וורטשן נוסד-1915,הופגז מאוחר יותר

אלמנות אלו התארגנו בערבי חגים ומועדים, שטפו וניקו בהתנדבות וללא שכר את בית הכנסת והחצר. למרות מצבן הקשה, לא פנו בשום מקרה לוועד העדה בבקשת העזרה, אפילו הקטנה ביותר. הן בושו ולא חונכו לקבלת חסדים. הן עבדו בכל עבודה: במשק בית,כביסה,בישול,טיפול בילדים וכן בכל עבודה קשה אחרת. משכורתן היתה דלה ומשכר זה שמרו גם לימים קשים.

ידוע שאלמנים, אלמנות ושאר הזקנים, הכינו להם בעודם בחיים תכריכים, קנו להם אחוזת קבר ושמרו כסף לימי ה'שבעה', לאחר שילכו בשיבה טובה לעולמם.

אלמנות ונשים גרושות מטופלות בילדים עבדו בכל עבודה ופרנסו את ביתן בכבוד.

הדגש היה על חינוך הילדים וכשאלה גדלו הם עזרו לאמותיהן. לא ידוע על אלמנות או גרושות שנישאו בפעם שניה. דבר זה לא היה מקובל.

עבור נשים אחרות, האתגר היה לעזור לזולת. ידוע על אלמנה שאימצה 2 תינוקות שהוריהם נפטרו מרעב במלחמת העולם הראשונה. היא גידלה אותם כבניה. אחד מהם היה עיוור וכגדל פתחה עבורו חנות לממכר ירקות וגם חיתנה אותו. השני קיבל השכלה אוניברסיטאית ועבד במשרד עצמאי.

בתיהם של היהודים מקווקז-שכונת בית ישראל ירושלים
בתיהם של היהודים מקווקז-שכונת בית ישראל ירושלים

מקרה שני, אשה אלמנה עקרה אמצה בן שלא מבני העדה, וגם הוא גדל בביתה כבנה לכל דבר. במותה קיבל את רכושה כצוואת האם.

התפקידים האלה והאחרים, שחובת הקהילה היתה לטפל בם,נעשו על ידי אלמנות. הן עזרו במקום להיעזר ומהסיבה הזאת דרשו תמיד בשלומן וביקרו אצלן בכל עת.

בימים הטובים ההם,כל החגיגות המשפחתיות היו נערכות בבית הכנסת, ברית, בר מצווה,אירוסים,חתונות. לשם כך נקנו כלי אוכל רבים והם נשמרו בארון בבית הכנסת.

למרות המצב הכלכלי הקשה ששרר באותו זמן, לא היו מקבצי נדבות מבני העדה ההרית. זה היה דבר שלא העלו על דעתם. נושא זה לא היה קיים עבורם. הם עבדו בכל עבודה והתפרנסו בכבוד.

היות ובית הכנסת היה למרכז הרוחני של העדה. רצויי לציין פרטים מתחילת בנייתו ועד לימים אלא. מה עשו וכיצד פעלו הוועדים הראשונים והאחרים מאז ועד עתה, כי הענינים היו סבוכים.

ביום א' דר"ח כסלו, תרע"ב-1912, נקנתה חלקת אדמה: בית גדול ושלושה חדרים קטנים, סך הכל אלף ושש מאוד אמות קרקע, מידי המורשים של זקנים וזקנות מבית "אוסף נדחים" ובית מחסה לזקנים וזקנות בירושלים.

הבית והחצר הפנימית נקנו בשותפות ע"י שניים, יהודה בן-יוסף מתושבי העיר קובא בפלך באקו מרוסיה, קיבל את המחצית הצפונית.

החלק הדרומי נקנה על ידי פסח בן רבי אלקנא מפלך דאגסטאן ברוסיה. הכותל של הבית הגדול המפריד בין שתי הנחלות והיה משותף לשני הקונים הנ"ל.

הבית ושלושת החדרים אשר בחלקה הדרומית הוקדשו על ידי פסח אלקנה לעדת היהודים ההרריים הקווקזים בירושלים.

חדשות עמותת קש"ב

האתר הוקם על ידי פיקאס בניית אתרים, עיצוב אתרים, קידום אתרים