בית הכנסת "עץ חיים" בתל אביב


Description

שם בית כנסת: קהילת יוצאי קווקז
מקום: שדרות הר ציון 13 תל אביב
פונקציות: בית כנסת, אולם שמחות קטן.

אם נבקש למצא מאפיין, סימן היכר לקהילה היהודית הקווקזית נדמה שנוכל להצביע על תמונה מרכזית אחת: המנהג, מסורת הפולחן העשירה, והשמירה ההדוקה על הרעיון הקווקזי. ההיסטוריוגרפיה של יהודי קווקז מתחילה אי שם בלב אזור הקווקז, על מורדות הרי הקווקז השוכנים בין הים הכספי לים השחור כשבצפונם הם גובלים עם רוסיה. באזור זה הכולל כמה וכמה מדינות חיו יהודים המכונים 'יהודי ההרים' בעיקר במדינות אזרבייג'ן, צ'צ'ניה, ודאגסטן.

מתי הגיעו יהודים לאזור? היסטוריונים סבורים כי כבר לפני 2780 שנה החלו יהודים להתיישב בקווקז, אם כי הדעות על כך חלוקות. הקשר של היהודים הקווקזים עם ארץ הקודש החל עם התפשטות הרעיון הציוני ב 1898 והתגבר בהדרגה עד שבשנת 1907 קמה לה העלייה   ראשונה ומאות יהודים מהרי הקווקז עלו לארץ. ראוי לציון הקשר החם שנוצר בין המנהיג הציוני האירופאי ד"ר                             הרצל,והיהודים הקווקזים שלא פסקו מלעודד ולתמוך בימים של סוף המאה ה 19.                                                        

בשנות העשרים, ומאוחר יותר בעשור השביעי של המאה עשרים התרחש גל העלייה הרחב ביותר של יהודי קווקזוכיום מונה הקהלה הקווקזית כעשרים אלף אנשים בארץ הקודש מלבד חמשה עשר אלף שנותרו בגולה. מקום מושבם הוא בעיקר בערים חדרה, עכו, קרית ים, ואור עקיבא. למרות שמשפחות בודדות גרות בערים נוספות ברחבי הארץ קיימת עיר אחת 'נקייה' מקווקזים – ירושלים. דווקא עיר הקודש. כיצד ייתכן? יהושע יו"ר איגוד יוצאי קווקזבארץ ישראל מספר כי שורש הענין נעוץ במנהג קווקזי עתיק לפיו הם, היהודים הקווקזים, לא יגורו עם הישמעלים בעיר אחת. כשיבא המשיח ויגאל אותנו נעלה ברינה לעיר ציון ונחיה שם בגאון בין אחינו היהודים. לקונוונצית ה'מנהג' עוד נחזור בהמשך. שנות העשרים המבורכות מבחינת הקווקזים היו גם השנים בהם החלו הקהילות בישראל להירקם ולהתפתח. בשנת 1924 הוקם בית כנסת, בשכונת הקווקזים בדרום תל אביב, או ליתר דיוק צריף עץ ששימש כמקום תפילה, והמתפללים הרבים, יוצאי העדה ומקומיים נוספים, גדשו אותו בימי חול כמו גם בימי שבת ומועד.
במהלך השנים שופץ בית הכנסת על ידי הקהלה הקווקזית הארצית והיה למבנה מפואר המכיל את כל הסמלים הקווקזים המסורתיים. יהושע שעומד בחוד החנית של הקהלה העתיקה הזו מספר כי בית הכנסת המפואר מאוכלס היה במאות מתפללים, ובאווירה יהודית עתיקה ונהדרת. "כעת" הוא אומר בצער "אין כמעט תושבים מקומיים יהודים. האזור הפך למשכן עבור אוכלוסיית העובדים הזרים ואם בשבת יש לנו שלושים אנשים הסרים להתפלל הרי שהגענו אל מעל למצופה.

 

 

Description

זאת בית הכנסת שמור ומטופח באהבה. מי מתחזק אותו? יהושע בן ה 82 מפתיע ומספר שהוא בעצמו עם עזרה מהחברים מנקה ומסדר את הבית הקדוש. גם הסמלים, והמנהגים הקווקזיים נשמרים בקפדנות. אצל הקווקזים למשל לא תמצאו את הסמל אולי היהודי ביותר ה'מגן דוד' מהסיבה הפשוטה שהוא לא הגיע אליהם מעולם. במקום זה אפשר להבחין בסמלים המורכבים מאלמנטים יהודיים אחרים כמו ידיים המסמלות את ברכת הכהנים או גליל זהב מוארך המציין סימבולית את הקריאה בספר התורה.

ליד ארון הקודש אפשר למצא שני כיסאות של אליהו הנביא. אלא שבסמוך לכיסא הגדול והסטנדרטי המשמש כמושב עבור הסנדק בברית המילה ניצב לו כיסא נוסף, עטוי בצעיפים המהווה גירסא מוקטנת של הכיסא הקלאסי. הצלם אלי קובין מכריז בהומור כי הכיסא מיועד בוודאי לבנות ומפתיע את היהודי הקווקזי הקשיש ששואל בפתיעה: איך ידעת? ובכן מסתבר כי הבנות [שאגב, הולדתן, לא מסב אושר רב לאביהן] חשו נפגעות וחסרות אל מול הטקסים הרבים אותם חווים אחיהם. בקווקז החליטו להרים את הכפפה וכאר מגיע נערה לגיל הבגרות או לגיל הבת מצווה [12] מושיבים אותה הוריה על הכיסא הזעיר, מכסים אותה בצעיפים ססגוניים והקהל הרחב נעמד ומברך את בת העדה בברכות חמות ובאחולים מכל לב.

בשנה שעברה קיימה עמותת קש"ב טקס לזכר חללי מערכות ישראל ובפרט לחיילים ממוצא הקווקזי שנפלו.בטקס המרגש נכחו ראשי העמותה ונציגים מהקהילה.

                                                                                               קישור לטקס:https://www.youtube.com/watch?v=QP5ZIYVcwHM&list=PLaeF3UbQQDnqOgo_aHF6EzrkGIyRsc2XD

  באדיבות: אליעזר היון

 

 

Нравится